<h1>האגודה — ע"ז</h1>
<h2>דף כט.</h2>
[ע"ז י"ג ע"ב] אם הקדיש בהמה תיעקר, פירות וכלים ירקבו, מעות וכלי מתכות יוליך לים המלח, ואיזהו עיקור נועל דלת בפניה והיא מתה. אף על גב דצער בעלי חיים דרבנן (משום תקלה עבדינן הכי) [ואתי דרבנן דאמרו אין מקדישין דחשו לתקלה ודחי צעב"ח דרבנן], מכאן כתב רא"ם דמותר לעשות לבכור כן בזמן הזה, התוספות אוסרים כיון דמותר כשיש בו מום. (העיקר פרק מעשר בהמה במסכת בכורו' [נ"ג ע"א] סימן כ"ו) (כתב) [פסק] רב אלפס פריק ליה בשוה פרוטה שפיר דמי כדשמואל [ערכין כ"ט ע"א] ויוליכוהו לים המלח שלם או שוחקו וזרקו לשאר נהרות, וכן יעשה כשיפדה כרם רבעי, עיין פ"ק דיום טוב [ה' ע"ב].
